<h1>הגהות הרמ"א על המרדכי סימן ה'</h1>
<h2>דף ד:</h2>
הסומך גאולה של ערבית כו' וכ"ש של שחרית כו' דעיקר גאולת מצרים בשחרית היה כדכתיב ממחרת הפסח יצאו וגו' ונכון להזהר ולהחמיר מלספר בין גאולת ערבית לי"ח ומיהו רב עמרם כתב בספר שלו דמה שאנו אומרים קדיש בין גאולה של ערבית לתפלה של ערבית כדי לאשמועינן דלא בעינן למיסמך גאולה של ערבית לתפלת ערבית רק גאולת שחרית לתפלת שחרית: כגאולה אריכתא דמיא ויראו עינינו וי"ח פסוקין שאחר השכיבנו תקנו חכמים בשביל שבתי כנסיות שלהם היו בשדה ותקנו חכמים שמונה עשרה פסוקין כנגד שמונה עשרה ברכות וברכת יראו עינינו לאחריהן כדי שימתינו זה את זה ולא ישאר אחד יחידי ויסתכן ומעתה ה"ל כגאולה אריכתא ולא חשיב הפסקה. [מרדכי סימן ה']. [ומיהו רב עמרם כתב בספר שלו דאין צריך למיסמך גאולה של ערבית לי"ח. וקשה הא איתא בגמ' בהדיא אמר ר' יוחנן איזהו בן עוה"ב וכו' וי"ל דהוא סובר כיון דתקינו י"ח פסוקים כנגד תפלה אותם צריך למיסמך אבל התפלה אינו צריך לסמוך ועי"ל דהוא סבר מה שאמר ר' יוחנן איזהו בן עוה"ב ה"ק מי שסומך תפלה של ערבית לי"ח הוא בן עוה"ב אבל חיוב ליכא. ממורי חביב ר"י].
